מבוא למודל הבין תחומי

מאת: אורן ברבי, ד"ר גילה לאור, ד"ר אורנה יהודה אברמסון וקובי לנגלבן

העולם נעשה מבוגר יותר. אחוז האזרחים הוותיקים באוכלוסייה, ומאפייניה  הולכים ומשתנים. כיום אזרחים ותיקים מאופיינים במוביליות ורמת השכלה גבוהה, צריכת תרבות פנאי, זמן פנוי, בריאות טובה ועוד. עובדות אלה כבר נכונות מספר שנים ומדינות בעולם החלו להפנים כי יש לעשות מאמצים לשילוב אופטימלי של אוכלוסיית הוותיקים, ולהתאים את השירותים המקומיים והלאומיים לאוכלוסיה גדלה זו. עיקר ההתמקדות הינה בסביבת החיים הגיאוגרפית–יישובית המהווה את מסגרת ההתייחסות הראשונית והמרכזית של האזרחים הותיקים, כפרטים, כקהילה כקבוצה חברתית וכמסגרת לקבלת שירותים.

ארגון הבריאות העולמי (WHO) רואה בהזדקנות פעילה (Active Ageing) תהליך המעוצב על ידי מספר גורמים אשר לבד וביחד, גוררים בריאות טובה, השתתפות וביטחון בחיי האדם המבוגר. הארגון רואה מול עיניו שתי מגמות עולמיות ברורות- תהליך העיור והעלאת תוחלת החיים של אזרחיו. ברוח זו, פרסם הארגון מדריך לערים ידידותיות גיל, המאפשר לכל עיר בעולם להיערך נכונה למתן שירותים תואמי גיל לאזרח הותיק בכל תחומי החיים: בריאות, תשתיות, תחבורה, תעסוקה, חינוך, תרבות, פנאי ועוד. במונחים מעשיים,עיר ידידותית לאזרחים ותיקים, משתמשת במבנים ובשירותים הקיימים בה והופכת אותם להיות נגישים ותורמים לאזרחים בכל גיל, בעלי צרכים ויכולות משתנים.

בישראל ההתמודדות עם סוגיית התבגרותה של האוכלוסייה הוגדרה כיעד עדיפות לאומית עם החלטת הממשלה על הקמת המשרד לענייני גמלאים בשנת 2006.  תמונת מצב של האזרחים הוותיקים בישראל לשנת 2010 מלמדת אותנו כי אוכלוסייה זו  מונה כיום כ-750 אלף איש המהווים כ-10% מהאוכלוסייה. על פי התחזיות, בשנת 2030 , מספרם של האזרחים הוותיקים צפוי להגיע ל-1.4 מיליון איש שיהוו כ-14% מכלל תושבי ישראל.

נתונים אלו הביאו את המשרד לאזרחים ותיקים, ליזום תוכנית לפיתוח תוכנית אב יישובית לאזרחים ותיקים. יעדי התוכנית הם: תכנון ובניית תשתית ארגונית ומקצועית ביישובים השונים, למען קידום אוכלוסיית האזרחים הותיקים, ופיתוח איכות החיים הכוללת של כלל האזרחים הוותיקים בישוב, בשגרת החיים היישובית ולא רק כמענה לצרכים, מצוקות וקשיים. התוכנית, הציבה יעד של פיתוח  תוכניות אב יישוביות ב 100 רשויות מקומיות שונות ברחבי הארץ כשלב מאסיבי ראשון. תכנון זה יהיה מבוסס נתונים ויגדיר את כלל אוכלוסיית הוותיקים ברשות המקומית כיעד לשילוב בכל תחומי החיים.

נקודת מוצא תיכנונית זו, הציבה אתגר לבחינה ומיסוד נתוני תכנון הכוללים את כל תחומי החיים של האזרח הוותיק במגוון של רשויות מקומיות, בקהילה ובכלל. אתגר זה נובע מהיות  תחומי החיים רחבים, קשורים זה בזה, בעלי שונות גבוהה בצרכים ובמאווים של אוכלוסיית האזרחים הוותיקים.

המודל הבין תחומי שפותח במסגרת התכנית, מפתח ומתאים את מודל ארגון הבריאות העולמי למציאות הישראלית. המודל הבין תחומי מהווה את המסגרת המארגנת לאיסוף נתונים, בניית פרופיל ישובי, דיון על סוגיות אסטרטגיות וחלופות לתכנון, מתוך תפיסת העולם של "עיר ידידותית גיל" והתבוננות על האזרח הוותיק ותחומי חייו כשלם.

פירוט הרציונאל ומבנה המודל וכליו ראה בפרקים המתאימים בספר התכנית.